אריכות חיים מול איכות חיים

הרופא והחולה שואפים שניהם לאותה מטרה: לתת את הטיפול הטוב והמתאים ביותר שיאפשר למטופל חיים ארוכים באיכות טובה ככל האפשר. הרופא יודע מהן האופציות הטיפוליות ומכיר את הסיכויים ואת הסיכונים של כל אחת מהן, אך רק החולה יכול לדעת מהי עבורו איכות חיים טובה, ועד היכן הוא מוכן להתפשר בוויתור על איכות למען אריכות.

יש לזכור תמיד כי הנתונים שבידי הרופא על סיכויים וסיכונים - הם נתונים סטטיסטיים בלבד, בעוד סיכויי החולה המטופל תלויים במידה רבה במצבו הנפשי וברצונו או ברצונה להאריך ימים. רצון זה מושפע, ללא ספק, מן הטעם שהוא מוצא בחיים, ומרצונו להילחם למענם.

מודעות לנקודות אלו תביא את שניהם להכרה שאין ביניהם 'מאבק כוחות' ואין שאלה מי צודק. במקרה של חילוקי דעות רצוי ששניהם יתייעצו, הן עם מומחים והן עם בני משפחה ופסיכולוגים. כאשר הם מפרטים את כל האופציות על הכרוך בהן.

כך לפחות יהיה לשניהם ברור כי שורש חילוקי הדעות הן הגדרת 'טובת החולה', וכיוון שההחלטה הסופית היא בידי החולה, שהחוק מחייב את קבלת הסכמתו לטיפול בו. כאשר הרופא אינו שלם עם ההחלטה - ייטיב אם יפנה את החולה למטפל אחר.

אריכות ימים - חקר גנטי

מחקר שנערך באוניברסיטת דרום-קליפורניה בראשות פרופסור וולטר לונגו, בדק את הגן SIR2 ואת השפעתו על בעלי חיים נמוכים כמו: שמרים, זבובי פירות ותולעים, ומצא כי מחיקת הגן הזה האריכה את תוחלת חייהם פי שש.

זו היא הארכת החיים הגדולה ביותר שהושגה במחקר אי-פעם, והיא הושגה לאחר שהחוקרים לא הסתפקו במחיקת הגן אלא גם בהגבלת הקלוריות. השמרים הוכנסו למצוקת-רעב (דיאטה דלת-קלוריות) אשר גרמה לשינויים בשני גנים אחרים האחראים לאחסון מזון בתאים ולכושר עמידותם. כתוצאה נוצר מאמץ-יתר של התאים להישרדות.

בניסיונות הוכו התאים בכל מיני פורענויות: בחום לוהט, במתקפת אוקסידנטים ועוד, ועמדו בפניהן בצורה משופרת. במלים אחרות, הקטנת התזונה מנעה תופעת הזדקנות התאים ואפשרה להם להמשיך להתרבות.

אחת המסקנות המרגשות שמסיקים החוקרים, כפי שפורסם בכתב העת CELL מחודש נובמבר 2005, היא העובדה שהתאים מסוגלים להאיץ את תיקון ה-DNA שנפגע, והקצב בתאים החסרים את הגן SIR2 הרבה יותר איטי. כלומר, קצב הזדקנות התאים מואט.

המחקר, כאמור, נערך עד כה רק בבעלי חיים נמוכים, ועתה בודקים את מסקנותיו בבעלי חיים מורכבים יותר.

השכלה, בינה ואורך חיים

מחקר סקוטי, שהוא כפי הנראה המחקר המתמשך ביותר עד-כה, בדק את אורך חייהם של אנשים בגיל 70 ומעלה, אשר נבדקו לקביעת האינטליגנציה שלהם בהיותם בני 11. התברר שליכולת השכלית יש משמעות ויש המשכיות.

אלה שהשיגו ציון גבוה בגיל 11 השיגו אותו גם בגיל 70, ואלה שהישגיהם היו נמוכים נותרו כאלה. אבל יש גם משמעות לגבי אורך החיים, כמות השורדים בין בעלי היכולת השכלית הגבוהה, ובפרט בין אלה שלמדו והפעילו את מוחם - הייתה גבוהה יותר בגיל 76. אם כי הצליחו לבדוק רק זיכרון, הגיון ותפישה, ולא היו ממדים לבדיקת גישה מעשית וניסיון חיים.

מאידך, בין הגברים עם יכולת שכלית גבוהה, מתו יותר בשדה הקרב של מלחמת העולם השנייה, לעומת זאת הגברים עם היכולת השכלית הנמוכה נטו יותר לחלות בסרטן ריאה וקיבה.

לקריאה נוספת בנושא אריכות ימים:




מאמרים אחרונים

קישורים
- תהליכי למידה
- שיטות לימוד
- סוגי הזיכרון
- הזדקנות ותזונה
- הזדקנות וזיכרון
- תהליכי ההזדקנות
- מוח בריא בגיל שיבה

תיבת יצירת קשר
שם:
דוא"ל:
טלפון:
הודעה:



מפת האתר