עולמו של נכה - התמודדות עם המציאות החדשה

אמרנו כי שבץ מוחי הוא אירוע-חד, אבל רק מי שעבר אירוע מוחי יכול לתפוס את גודל המהפך שעוברים החיים בתוך שנייה אחת. אדם נזרק מעולם שהוא מכיר וחי, ולפתע מוצא עצמו בעולם אחר לחלוטין.

אמנם בחיים המודרניים גדלו המודעות וההבנה לעובדת קיומם ובעיותיהם של אנשים אשר נדחו לשולי החיים, אבל לא לצורכיהם. מעמדם של הנכים אינו רק תולדה של מצבם הפיזי, אלא של התרבות השוררת בסביבה החברתית.

יחס הסביבה לנכים

הגישה של הסובבים למי שעבר אירוע מוחי וכתוצאה מכך נותר נכה משתנה מאדם לאדם. יש ביניהם (רבים מדי, לצערי) המנצלים את השינוי הדרסטי לתועלתם העצמית והנכה ניצב חסר-אונים מול אלה המנצלים את נפילתו ורומסים אותו.

יש - בדרך כלל בני המשפחה הקרובים - המתעלמים, מתייחסים כאילו לא קרה מאומה, ומקווים כי בדרך זו ימשיך הנכה לתפקד ולחיות כפי שהיה מאז ומעולם.

יש (ולטעמי, אלה הנוראים ביותר) המתמלאים רחמנות ומפגינים צדקנות. הם מסייעים לא כדי שהנכה יוכל להגיע להישגים, אלא כדי שהם עצמם ירגישו שעשו מעשה צדקה.

העזרה העצמית היא המפתח להמשך חיים תקינים, וכתוצאה מכך חשובות ביותר הקבוצות לסיוע-הדדי. לא מקרי הוא, שלפתע איני תופס שוב את המקום בו הייתי בחברה בעבר (שוב אינני המרצה המבריק, איש המשפחה המפרנס ויוצר).

מצאתי את חברה חדשה ב"עמותה לנפגעי אירוע-מוחי", ואינני בטוח שזאת רק בשל האינטרסים הייחודיים-המשותפים שיש לנו. כמו בכל חברה אנושית, גם כאן יש רבים ושונים שאינני מחפש את קרבתם, אבל שותפות הגורל נתנה לנו רקע להתחיל ולהיבנות. (לאחרונה מצאתי לי חברה בפורומים אשר באינטרנט, כי שם אינני נכה - אבל זו אולי רק אשליה).

למידע בנושא זכויות נכים לחץ כאן

כפי שהזכרתי, הנכות יכולה גם להניע אדם להתרכז פנימה וכך להעשיר את עולמו. הזכרתי את פרופסור הוקינג, נכה אשר גופו משותק לחלוטין, מרותק לכסא גלגלים ורק מכשיר מיוחד מאפשר לו להתבטא. הוקינג הוא פרופסור בכיר למדעי המתמטיקה בקיימברידג' ונחשב לגדול המדענים והוגי הדעות בדורנו (לאחר אלברט איינשטיין). בראיון אשר נתן בעבר מצאתי קטע מדבריו:

"איני יודע מה הייתי עושה במוח שלי אלמלא נכותי, לבטח הייתי מבזבז את זמני ומוחי במשחקים וצפייה בטלביזיה, המחלה הכריחה אותי לחשוב".

נכון, הנכות אינה הופכת את האדם לגאון, אבל נראה לי, כי גם אני אישית, לולא הייתי נכה, הייתי עדיין טרוד במרוץ אחר הדולר ולא הייתי מגיע לעיון ב"קיצור תולדות הזמן" (של פרופסור הוקינג) ואפילו לא לספרים כמו "עולמה של סופי", ולבטח לא לפעילות לרווחת הנכים, שהביאה לכתיבת ספר זה והוצאתו לאור.

למידע בנושא שיקום, תמיכה וסיוע לנפגעי שבץ מוחי: לחץ כאן

הסתגלות למציאות חדשה

אחד הדברים הקשים ביותר להסתגלות היא המציאות, שבה באם עליך להיעזר באחר, פירוש הדבר הוא שאתה גם מחויב לשמוע להוראותיו. כאשר אני מובל בכסא גלגלים, מקבל המוביל את ההנחה כי בידיו ההגה והוא הקובע את הנתיב והמהירות, וליושב בכסא אין זכות או רצון משלו.

דוגמאות מחיי היומיום יש רבות מספור. על כן אבקש ממך הקורא, בן המשפחה - זכור כי דווקא הנכה רגיש יותר והוא עשוי לקבל כל דבר כפגיעה בעצמאותו ובכושר שיפוטו. מסתבר גם שההומור, ובפרט ההומור העצמי, הוא נשק רב-עוצמה בהתמודדות עם נכות ועם מחלות בכלל.

להרחבה והעמקה אני ממליץ לעיין בספרים "במקל מתקפל - אנתרופולוגיה של נכות" מאת פרופ' שלמה דשן, הוצאת שוקן. ובספר "לחיות עם נכות" מאת גמליאל דואר, הוצאת משרד הביטחון.

לחצו כאן ל:"עשרת הדיברות לנפגעי שבץ מוחי"


עבודה מהביתשבץ מוחי CVA - המדריך לנפגעי שבץ מוחי בישראל - עברת אירוע מוחי ורוצה לעבוד מהבית? קרא כאן על היתרונות והחסרונות של עבודה מהבית.לאות ושעמוםהמדריך לנפגעי שבץ מוחי בישראל - לאות, שעמום ודיכאון הם מצבים אופיינים לאחר השבץ, ולנמצאים במצב של נכות. איך יוצאים מזה? לחצו לקריאה.נכות ובירוקרטיההמדריך לנפגעי שבץ מוחי בישראל - ההתמודדות הלא פשוטה של נפגעי שבץ עם בירוקרטיה וניידות בכסא גלגלים. לחצו לקריאה.



מאמרים אחרונים

קישורים

תיבת יצירת קשר
שם:
דוא"ל:
טלפון:
הודעה:



מפת האתר