זיכרון וכימיה - תרופות ושיטות לשיפור יכולת הזיכרון

עם התקדמות הגיל נסוג הזיכרון. למבוגרים בינינו מוכרת התופעה בה אנו נכנסים למטבח ושוכחים בעצם למה נכנסנו. אבל אנו מודעים גם לכך שכאשר אנו לוקחים על עצמנו מטלות חדשות, עולה כושר הביצוע והחשיבה.

כולם יודעים כי עם העייפות נפגמים כושר החשיבה והזיכרון. אצל מבוגרים, הכושר הגבוה ביותר הוא בבוקר ויש הנוהגים לחטוף תנומה אחר הצהרים בטענה כי היא משפרת את רעננות המחשבה. זה אמנם נכון, אבל רק לגבי שינה או מנוחה קצרה, שכן שינה ארוכה מדי בשעות אלו עלולה להפוך אותנו לישנוניים ולפגוע בשנת הלילה שלנו (בכל אופן כך זה אצלי ואצל אחדים ממכריי).

לין למברג הוציאה לאור ספר בשם " קצבי גוף: הביולוגיה של הזמן ושל ביצועי השיא". בספר זה היא מביאה את תוצאות המחקר שערך ד"ר תומס קרוק מאוניברסיטת פניקס באריזונה, לפיו החומר פוספטידיל סרין PS המצוי בקרום תאי העצב משפר את יכולתם של נבדקים מעל גיל 50 לזכור שמות, פרצופים ומספרים.

בארצות הברית מוכרים בחנויות טבע PS ממקור צמחי (סויה) אך טרם נבדקו השפעות הלוואי שלו. בארץ מוצעות טבליות הצמח "גינקו-בילובה" האמורות להחיש את מרוץ הדם ועל-ידי כך להגביר את אספקת החמצן למוח. צמח זה אמנם מקובל מאוד ברפואה הסינית, אך יעילותו הממשית טרם נבדקה במערב. עם זאת, ישנן טענות שלעתים הוא גורם לכאבי בטן ולכאבי ראש.

הזיכרון מהווה סך של כישורים רבים ושונים. ככל שעולה הגיל יורדת יכולת הזיכרון של שמות, בעוד שהכישרון לזהות פרצופים נותר יותר זמן. לעומת זאת יכולת החשיבה ההגיונית דווקא משתפרת עם הגיל.

יש הטוענים כי תרופות נוגדות דלקת (אלו שאינן מכילות קורטיזון), טיפול הורמונאלי חלופי לנשים, ויטמין E וסלגילין (תרופה הניתנת לחולי פרקינסון), עשויים להקטין את הסיכוי לאלצהיימר, אבל לאף אחת מאלו אין השפעה מוכחת על שיפור הזיכרון או הקשב.

מחלות הפוגעות ביכולת הזיכרון

מחלות שונות עלולות לחבל בכושר החשיבה: סוכרת בלתי מבוקרת, עייפות כרונית, טרשת נפוצה, אי ספיקת כליות וגידולים במוח. גלולות למניעת דיכאון וגלולות שינה עלולות לפגוע בכושר הריכוז וביכולת החשיבה.

אין תרופת פלא כימית לשיפור הזיכרון, אבל שינוי באורח החיים, מזון בריא, אויר צח והתעמלות יכולים לחולל נפלאות, לשפר את בריאות הגוף ולהביא ליעילות נוספת של המוח.

ד"ר יו מינג לו מאוניברסיטת טורונטו הכריז כי גילה את החומר הכימי המצוי במוח האדם וגורם לו ללימוד וזכירה.

הכימיקל המדובר קרוי אס-אי-סי SAC, בהסבר פשטני הוא משאיר את הקשרים הסינופטיים (חיבור בין שני תאי-עצב) הנוצרים בתהליך למידה רגיל, פתוחים לאורך זמן לשם שימוש חוזר. מה שהופך אותם לזיכרון לטווח ארוך.

מחקר משותף של מכון וייצמן (ד"ר אהוד אחישר) ומכון צרפתי (ד"ר דניאל שולץ) הראה כי אם מספקים למוח באופן רצוף ומבוקר את החומר הכימי אצטילכולין - משתפרת יכולת הלמידה, הזיכרון ואחזור המידע.

איך להתמודד עם בעיות הזיכרון?

עם העלייה בתוחלת החיים התגלו תופעות ובעיות הקשורות לגיל מתקדם. נמנה אותן:

  1. שיכחה
  2. דיכאון
  3. חרדה
  4. הפרעות שינה
  5. ירידה בתפקוד היומיומי

לא במקרה מצויה תופעת השכחה במקום ראשון. על כל אדם המגיע לגיל 60-65 לשאול את עצמו: מה אני עושה כדי לשמר את תפקודי המוח? להבטיח את איכות החיים?

הרפואה המודרנית נותנת תשובות טובות, התפתח תחום של פסיכוגריאטריה המתמודד עם הבעיות, במיוחד עם השכחה.

נזכיר את אשר אמרנו, הפרעה בזיכרון אינה בהכרח מצביעה על מחלה, כאשר אדם בוגר שוכח היכן שם את המפתחות, זו תופעה נורמלית. אך כאשר הוא אינו מסוגל לזכור למה המפתחות משמשים יש לפנות לבדיקה ואבחון.

הטיפול נעשה בשלושה אמצעים:

  • טיפול תרופתי (תרופות הפועלות על הנוירו-כימיה של המוח).
  • טיפול על ידי תרגול בסדנאות לשיקום הזיכרון.
  • טיפול משולב, תרגולים וטיפול תרופתי.

הסדנאות עוסקות לא רק במגוון תפקודי הזיכרון אלא גם בתפקודים הנלווים. התפקודים הקוגניטיביים כוללים את הזיכרון, הקשב, הריכוז, ההתמצאות השיפוט וכדומה.

המישור ההתנהגותי כולל טיפול בתופעות של התפרצויות אמוציונליות, בפחדים וחרדות, במצב רוח ירוד עד דיכאון, בעייפות יתר, בירידה בתפקוד החברתי, בצמצום תחומי עניין, בחשדנות יתר, בהרגשה של האדם שהוא נעשה למעמסה על הזולת.




מאמרים אחרונים

קישורים

תיבת יצירת קשר
שם:
דוא"ל:
טלפון:
הודעה:



מפת האתר