השפעות התזונה על הזיכרון ועל תפקודי הגוף

הקשר בין זיכרון לתזונה ברור וידוע עוד מימי חז"ל, שהכירו בקשר שבין תזונה לזיכרון ואמרו (הוריות י"ג) כי סגולה לזיכרון - שמן זית, ולשכחה - זית.

מחקר מודרני שפורסם ב-SCIENCE PSYCHOLOGIY מחודש נובמבר 1998, טוען כי עלייה מתונה ברמת הגלוקוז (חד סוכר) בדם, מווסתת מספר פעולות במוח, ובעיקר את יכולת הלמידה והזיכרון באשר היא, וכי היא גורמת להגברת ההפרשה של האדרנלין (הורמון יותרת הכליה).

בניסוי שנערך, נמצא כי זכירת פרטים של חומר לימודי הייתה טובה יותר כאשר מייד לאחר הלמידה, או תוך כדי השינון נאכל מזון עשיר בסוכר. העלאת רמת הגלוקוז לאחר 24 שעות אינה מעלה ואינה מורידה ליכולת הזכירה.

הצורה המומלצת ביותר על-ידי התזונאים לשיפור יכולת הזיכרון היא אכילת כ-75 גרם צימוקים או סוג דומה של פירות מתוקים מייד לאחר הלימוד, כשהסובלים מרמה גבוהה של סוכר בדם יכולים להיעזר כתחליף בתוספי מזון אחרים.

קשרים הדדיים במוח

מחקר אמריקני חדש מספק הסבר על הקשרים בין צום - דיאטה - תת תזונה -ירידה בפוריות. חוקרי מכון המוח באוניברסיטת פלורידה בגייינסוויל, בראשות פרופ' סאטיה קלרה, מצאו כי האותות המשודרים מהמוח לדיכוי תיאבון שולטים גם על מערכת הרבייה.

במאמר שהופיע בכתב העת לנוירו-אנדוקרינולוגיה (חקר המערכת העצבית-הורמונאלית) מוסבר כי החומר הכימי המעורב בתהליך האיתות מפעיל לפחות שלוש רשתות של מוליכים בין-עצביים במוח.

המוליכים העצביים=הפפטידים המוחיים NPY גאלנין ואופיואיר - הם מולקולות תמסורת הכרחיות לתקשורת הבין-תאית בתוך אזור המוח המרכזי הקרוי היפותאלמוס. כאן מווסתות כמה מפעולות הגוף הכוללות רעב, דחף מיני ופריון.

במצב של תת-תזונה מופר האיזון בתזונת הגוף לתקופה קצרה ואז מדוכאים גם תפקודי ההתנהגות המינית. הפפטיד העצבי NPY ממלא תפקיד מפתח בשליטה על התיאבון והפריון. הוא מאיץ את התיאבון ובו בזמן מפקח על הורמון המין סקרטין.

לפי דברי פרופ' קלרה, בכנס שהתקיים בלואיזיאנה, הפפטיד NPY ממלא תפקיד בהפרעות פריון המתגלות לעתים אצל חולי סוכרת, נשים מיניקות, יולדות, אנורקסים ובעלי עודף שומן גדול.

השימוש במוח - ימין ושמאל

המדע עדיין לא הגיע לעמדה אחידה ומגובשת באשר לחלוקת התפקידים בין שני חלקי המוח - הימני והשמאלי, אך קיימת הסכמה כי האדם חושב בדרכים מקבילות באותה עת. אפשר לנקוט בגישה רציונאלית-אנליטית ולבצע פעולה הנראית לנו נבונה, ובאותו זמן לחוש אינטואיטיבית-רגשית כי היינו צריכים לנקוט בקו שונה.

נוכל לקרוא להם מוח שמאלי=לוגי, ומוח ימני=אינטואיטיבי. היה טוב לנצל את שניהם במקביל, אך הרבה אנשים לא עושים זאת. יש קיצוניים "בעלי מוח שמאלי" שאינם מסוגלים לדמיון וחשיבה יוצרת, ויש "ימניים" החיים בעולם של דמיון.

הממליצים על מדיטציה טוענים כי היא כרוכה בסגירת החלק השמאלי של המוח ופתיחת הימני. חלק ניכר מהתגליות נעשו בעזרת "חזיונות" אותן קולט המוח הימני.

המסורת היהודית, נוקטת שיטת לימוד "גמרא" המבוססת על פיתוח החשיבה הלוגית "שקלא וטריא" ולכן לקחה לה למוטו את הפסוק התנכ"י (קהלת י'2 ) "לב חכם לימינו". רק בסוף ימי הביניים התגברה הנטייה למיסטיקה שכולה חזיונות ולכן הבליטה את "לא תסור ממנה ימין ושמאל".





מאמרים אחרונים

קישורים

תיבת יצירת קשר
שם:
דוא"ל:
טלפון:
הודעה:



מפת האתר