מיהו נכה ומהן זכויותיו?

זכויות נכים

במדינת ישראל מופקדות זכויות הנכים בידי "המוסד לביטוח לאומי". עובדי המוסד (אלה שאני נתקלתי בהם) עושים את מלאכתם באמונה, אלא שכקו מנחה במדינת ישראל – יש תהום (לא תיאום) בין הרשויות ומשרדי הממשלה השונים.
 
למשל, האוצר חושב שהתשלומים שמשלמים תושבי המדינה כדי לבטח את עצמם בביטוח הלאומי (מתוך הנחה שבכך הם רוכשים פוליסת ביטוח המקנה להם 'רשת ביטחון' לעת זקנה ומחלה), אינם אלא מס נוסף שייעודו למלא חורים בתקציב המדינה.

אמנם עובדי האוצר מואילים לזרוק מפעם לפעם עצם בדמות סעיף בתקציב לביטוח הלאומי, אך מדובר בסכום שאינו מספיק לכיסוי המינימלי ביותר. לעומת זאת כאשר נוצרת הזדמנות, כמו אנטי-חוק "ההסדרים", הם מקצצים עד העצם.

ועדות רפואיות

משרד הבריאות חושב כי הוא הממונה הבלעדי על כל מה שקשור לבריאות ואילו עובדי המוסד לביטוח לאומי צריכים רק למלא אחר הוראותיו.

מכאן צמח היצור המוזר "ועדה רפואית", שאת חבריה ממנה משרד הבריאות ואף נותן להם הנחיות, בזמן שהחוק מטיל את האחריות לביצוע על המוסד לביטוח לאומי, בעוד זה מתעלם מהחוק או מפרש אותו במעוות.

למשל, כאשר כתוב (בחוק הנכות) "פקיד התביעות של המוסד יחליט לאחר שנועץ ברופא ובמומחה שיקום" – העביר המוסד את סמכות ההחלטה למשרד הבריאות, ובמכתב נציב הקבילות של המוסד נכתב: "המוסד אינו יכול להתערב בהחלטות הועדה הרפואית (שמונתה ע"י משרד הבריאות) והוא כפוף להחלטותיה".

התקנון של הפעלת הוועדות נעשה לפני עשרות שנים, ומאז הוכנסו בו טלאים ותיקונים אשר יצרו מבוך, שיש ללמוד אותו היטב כדי להצליח להבין חלק ממנו.

כל זאת הייתה הקדמה כדי שאוכל לנסות להסביר לנפגע או לבני משפחתו את החלק שאני חושב שהצלחתי להבין.

מיהו נכה?

ובכן: אין דבר כזה "זכויות נכה". יש במדינה הפליות :

1. לפי מעמד הנפגע
2. לפי מצבו

אין שוויון זכויות בין נפגע הקרוי "נכה צה"ל", לזכויות "נפגע בתאונת עבודה", ל"נפגע בפעולות איבה" או ל "נכה עקב מחלה" הנמצא בשפל המדרגה.

הצד השווה בכולם הוא שהם חייבים להתייצב בפני ועדה אשר תקבע להם "אחוזי נכות". הוועדה, שחבריה כאמור מתמנים ע"י משרד הבריאות, מקבלת פונים לפי תור, כאשר יש לה אפשרות להקצות לכל פונה דקות אחדות ובאלה עליה לבדוק, לדון ולשפוט.

כתוצאה, התפתחה תעשייה ענפה של "הכנה לוועדה". נפסח על נפגעי צה"ל ונאמר : תושבי ישראל אמורים להיות מבוטחים במסגרת הביטוח הלאומי למקרים של "פגיעה בעבודה", "נכות כללית" ו"אירוע שאינו רפואי".

ההגדרה "פגיעה בעבודה" היא "פגיעה שנגרמה עקב העבודה". כלומר "מצב רפואי שנגרם עקב אירוע בעבודה או מחלה המוגדת בחוק כ 'מחלה מקצועית' (למשל סרטן ריאות לעובדים החשופים לאזבסט).

על הפונה להוכיח את העובדה שנפגע עקב העבודה (למשל במקרה האישי שלי, קיים תקדים של הכרה במחלת לב עקב לחץ בעבודה אך לא למקרה של אירוע מוחי).

הוועדה קובעת את גובה הנכות, את הלקויות ואת אחוזי הנכות המוכרים לפונה. מבדילים בין "נכות רפואית" לבין "אבדן כושר עבודה".

אם מוכיח הפונה ירידה משמעותית בהכנסה – רשאית הוועדה להוסיף לו אחוזי נכות בשיעור של עד מחצית משעורי הנכות הרפואית שנקבעה לו.

אם לדעת הוועדה, גרמה הפגיעה בעבודה להחמרה של מחלה קיימת – תקבע הוועדה רק אחוזים בגין הפער בין המצב לפני הפגיעה ואחריה. חובת ההוכחה היא על הנפגע וגובה הפיצוי נקבע לפי ההכנסה בחודשים שקדמו לפגיעה ולפי שיעור אחוזי הנכות הרפואית שנקבעו.

גרוע מכל מצבו של אדם שנפגע ונעשה נכה לאחר גיל הפרישה – זכויות האנוש והאזרח נשללות ממנו לחלוטין.

מה על הפונה לדעת ולהכין לקראת ועדה של "נפגעי עבודה"?

יש לערוך רשימה של כל הלקויות שנגרמו עקב הפגיעה בעבודה ולפרט את התלונות בגין כל אחת מהן. לצרף לכל לקות מסמכים רפואיים, להוכיח ירידה קבועה ומשמעותית בהכנסה (לצרף תלושי שכר). מומלץ – השאר אצלך תצלום של כל מסמך המוגש לוועדה.

קצבת נכות כללית

קודם לכל נבהיר שנכות מתחת ל- 40% אינה מזכה במאומה ואילו נכות של 80% כמוה כמאה אחוז. לנכות כללית יש שתי ועדות:

א. ועדה רפואית – לקביעת דרגת הנכות הרפואית, והיא מתבססת על רשימת סעיפים קבועים. 

ב. ועדה תפקודית – הקובעת את יכולת התפקוד.

חשוב לדעת: יש לקויות שאינן נלקחות בחשבון, מאחר שלדעת המחוקק אינן פוגעות בתפקוד (למשל: הוצאת רחם עשויה לקבל 40% נכות לפי הסעיף, אולם אינה מוכרת כפגיעה בתפקוד).

גובה קצבת הנכות הכללית אינו קשור לגובה ההכנסה של הנפגע לפני הפגיעה, למעט מי שנקבעה לו נכות תפקודית לצמיתות והוא בעל נכות רפואית גבוהה. אז רשאית הוועדה להוסיף על קצבתו (אבל איש אינו טורח לומר זאת לנפגע).

באופן כללי קצבת הנכות היא בשיעור שבין 1200 ל-7200 שקלים לחודש לפי שיעור הנכות התפקודית ובתוספת תשלום לפי ההרכב המשפחתי.

נקודה חשובה – באוצר קבעו ש"אין כפל קצבאות". לפיכך, מי שמגיע לגיל קצבת זקנה מאבד את זכותו לקצבה קודמת. ובכלל מי שנעשה נכה לאחר גיל הפרישה –אין לו כל זכויות.

שלא תטעו, תקנות ונוהלי קביעת הנכות הן ספר עב-כרס. כאן הבאתי רק מבוא כהכנה למסלול העינויים וההשפלות שעל כל פונה החושב שאם שילם דמי ביטוח "מגיע לו” – לעבור.

חלקים ניכרים של הנהלים אינם חוק או תקנה. הם "הסכם" שנחתם בין האוצר לבין הביטוח הלאומי ומאז נכתב עברו עליו הרבה גלגולים וטלאים.

אינני מאמין שיש אדם, כולל עובדי האוצר ועובדי הביטוח הלאומי, המסוגל לדעת ולהבין את האמור בו. אולי לכן, עושה המוסד לביטוח לאומי כמיטב יכולתו לערפל ולהסתיר את הנהלים ואת "הזכויות" וגם מצליח היטב (לי עצמי, לאחר שנים ארוכות של מאבקים ומשפטים והמון ועדות – נודעים מדי יום פרטים חדשים).

זכויות הנכים במשרדי הממשלה השונים

הכנסת הכירה בעובדה ש"אדם עם מוגבלות" צריך להיות בעל עמדה שווה בחברה לזו של אדם "בריא", ו"זכויות" אלו באות כדי לתת לו אפשרות שווה לזו של כל אזרח.

לצערנו, עמדה זו אינה ידועה לעובדי המדינה, לעובדי המוסד לביטוח לאומי ולחברי הועדות הרפואיות, החושבים שעיקר תפקידם הוא לסנן מתחזים ולמנוע "זכויות יתר".

מסקנה עד כאן: אל תתלו תקוות במשרדי הממשלה – חפשו קשרים ואמצעים. (בישראל, ואולי גם במקומות אחרים, כדאי להיות צעיר, בריא ועשיר ולא זקן, חולה ובעל אמצעים בינוניים). ונכה – בכלל אסור להיות!   

ואשר לאדם שרגליו נפגעו והוא נזקק לכסא גלגלים ממונע – כאן משרד הבריאות הגדיל לעשות וקבע בהנחיות לוועדה כי אדם אשר הצליח במדינה שלנו להגיע בשלום לגיל הפנסיה שוב אינו זכאי לסיוע ממשלתי.

כך שללו לחלוטין את זכותי לכסא גלגלים ממונע אף שכל הרופאים בקופת חולים ובבית החולים הדסה
המליצו שאעבור לכסא כזה. הוועדה קבעה: "אינך עומד בקריטריונים, לפיכך אינך זכאי". או כפי שהמזכירה בלשכת הבריאות ניסחה: "סבא, הרי הגעת לגיל 70, אז למה לך בכלל לצאת מהבית?"

למידע בנושא "חוק זכויות החולה" לחץ כאן




מאמרים אחרונים

קישורים
- עשרת הדיברות שלך!
- מרכזי שיקום ייחודיים בארץ
- יד תומכת - סיוע לנפגעי שבץ מוחי
- מיהו המטפל האידאלי עבורך?
- הפרעות חרדה
- למד לנשום
- האם אתה בסטרס? בחן את עצמך

תיבת יצירת קשר
שם:
דוא"ל:
טלפון:
הודעה:



שבץ שני | שבץ מוחי בעולם | טיפול ב-TPA | רפואה משלימה | מערכת העצבים | אבחון שבץ | חשיבות השינה | מפת האתר