זכויותיהם הבסיסיות של החולים

"חוק זכויות החולה"  - סקירת עיקרי החוק

בשנת 1996 נחקק בכנסת "חוק זכויות החולה" הבא לעגן את זכותו של מקבל הטיפול הרפואי - לפרטיות וכבוד.

הצורך בחוק התעורר עם השינוי ביחסי רופא- חולה שחל בדורנו. שוב אין האדם החולה מוכן לקבל את סמכותו של הרופא כבלעדית ואוטוריטטיבית. כיום המידע הרפואי זמין גם לאלה שלא למדו מדיצינה.

לעתים קרובות מצוי בידי הגולשים באתרי האינטרנט מידע יותר עדכני מזה המצוי בידי הרופא. החוק מעגן את זכותו של החולה לקבל מידע על מחלתו, להחליט על דרכי הטיפול ומשאיר בידו את הזכות לשקול ולהחליט אם הוא מסכים לטיפול המוצע.

בחוק 36 סעיפים, אנו נביא רק את תמצית הדברים:

בבסיס החוק ניצבת התפיסה שהחולה הוא אדם נבון המסוגל לעמוד על זכותו לקבלת טיפול רפואי הולם. לכן מתחיל החוק בהצהרה "חוק זה מטרתו לקבוע את זכויות האדם המבקש או מקבל טיפול רפואי ומגן על כבודו ופרטיותו".

עקרונות בסיסיים בחוק

זכות לקבלת טיפול רפואי
- לכל נזקק הזכות לקבל טיפול רפואי, אין המוסד הרפואי או המטפל רשאים להפלות בין המבקשים מטעמי דת, גזע, מין, לאום, מוצא וכו'.

הטיפול יינתן בהתאם לתנאים וההסדרים הנהוגים במערכת הבריאות בישראל. במצב חירום דחוף - יקבל הנזקק טיפול רפואי דחוף ללא כל התניה.

טיפול רפואי נאות - חולה זכאי לקבל טיפול רפואי נאות הן מבחינת הרמה המקצועית והאיכות והן מבחינת היחס האנושי ההולם.

מידע על זהות המטפל - החולה זכאי למידע על שמו ותפקידו של כל אדם המטפל בו.

זכות לקבלת חוות דעת נוספת - חולה זכאי לבקש או ליזום קבלת חוות דעת נוספת באשר לדרכי הטיפול בו. המטפל והמוסד הרפואי יסייעו לחולה בכל הקשור למימוש זכות זו.

הבטחת המשך טיפול נאות - חולה העובר ממטפל למטפל או ממוסד רפואי למשנהו, זכאי לבקש ולקבל שיתוף פעולה בין המטפלים והמוסדות, לשם הבטחת המשך טיפול נאות.

שמירה על כבוד החולה - חולה זכאי לשמירה על כבודו בעת קבלת טיפול רפואי.

שמירה על פרטיות החולה - חולה זכאי לשמירה על פרטיותו בעת קבלת טיפול רפואי.

טיפול במצב חירום רפואי - במצב חירום רפואי או בעת שנשקפת סכנה חמורה לחייו של חולה, זכאי החולה, כאמור לעיל, לקבלת טיפול הולם. המטפל אליו הופנה חייב לבדוק אותו ולטפל בו ככל יכולתו.

אם נשקפת לחולה סכנה חמורה והוא מתנגד לקבלת טיפול רפואי - רשאי המטפל לתת את הטיפול הדרוש גם בניגוד לרצון החולה, אך רק לאחר אישור ועדת אתיקה החייבת לפעול בכל מוסד רפואי.

הסכמה מודעת - לא יינתן טיפול רפואי לחולה, אלא אם כן נתן לכך את הסכמתו. הסכמה זו חייבת להיות "הסכמה מדעת" דהיינו לאחר שיינתנו לחולה כל הפרטים הקשורים באבחנה, במהות הטיפול הרפואי המוצע ובסיכויי הצלחת הטיפול.

כמו כן, יש לתת לחולה מידע על הסיכונים הכרוכים בטיפול, ובכלל זה כאבים ואי-נוחות, הסיכויים והסיכונים בטיפולים חלופיים או בהעדר טיפול.

על המידע להימסר לחולה בשלב מוקדם ככל האפשר. החובה למסירת המידע חלה על הרופא או הצוות הרפואי המטפל. ההסכמה יכולה להינתן בכתב או בעל פה או בדרך של התנהגות המביעה הסכמה.

זכות לקבלת מידע מהרשומה הרפואית ("התיק הרפואי") - החולה זכאי לקבל מהמוסד הרפואי או מהמטפל מידע מהרשומה הרפואית המתייחסת אליו, לרבות העתק ממנה.

חרף זאת רשאי מטפל להחליט לא למסור למטופל מידע רפואי מסוים מלא או חלקי, אם מידע זה עלול לגרום לו נזק או לסכן את חייו. זאת באישור ועדת האתיקה.

חובת שמירה על סודיות רפואית - מטפל ומוסד רפואי ישמרו בסוד כל מידע הנוגע לחולה אשר הגיע אליהם תוך מילוי תפקידם או במהלך עבודתם.

מסירת מידע רפואי לאדם אחר - מטפל או מוסד רפואי רשאים למסור מידע לאדם אחר אם החולה נתן הסכמתו לכך. כן יימסר מידע לרשות אם חלה על המוסד או המטפל חובה למסור מידע זה.

מנגנוני פיקוח על ביצוע החוק

כדי לפקח על ביצוע החוק נקבעו שלוש ועדות פנים-מוסדיות:

ועדת בדיקה
- תפקידה לבדוק תלונות החולה או נציגיו וכן לבדוק אירועים חריגים הנוגעים לנושא. מסקנות הבדיקה תימסרנה למתלונן אך פרוטוקול הדיונים חסוי, ורק פסיקת בית משפט תאפשר מסירתו למתלונן.

ועדת בקרה ואיכות - ועדה פנימית של מוסד רפואי אשר תפקידה להעריך את הפעילות הרפואית המתקיימת באותו מוסד כדי להבטיח שיפור איכות הטיפול. תוכן הדיונים והמסקנות חסויים, אולם הממצאים והעובדות הנוגעים לטיפול הרפואי של החולה יירשמו בתיק הרפואי שלו.

ועדת אתיקה - ועדה פנימית של המוסד הרפואי, המתמנית לפי הוראות מנכ"ל משרד הבריאות. בועדה חמישה חברים: יו"ר משפטן הכשיר להתמנות כשופט מחוזי, שני רופאים מומחים, פסיכולוג או עובד סוציאלי ונציג ציבור או כהן-דת.

כמו כן, בכל מוסד יתמנה עובד כאחראי לזכויות החולה באותו מוסד. תפקידו: יעוץ לחולים איך לממש זכויותיהם מכוח החוק, לדאוג לטיפול בתלונות החולים ולהדרכת הסגל הרפואי בכל הנוגע לחוק זה.

בנימה אישית

החוק נתקבל בכנסת בשנת 1996, אך חלק ניכר מבתי החולים והמוסדות הסיעודיים עדיין לא הסתגלו אליו. יש לעמוד על זכויות אלה שהחוק נותן לכם. לרוב החולה עצמו אינו יכול להיכנס לעימות, ותפקיד זה מוטל על המשפחה. שימו לב במיוחד לדברים הבאים:

  • החולה זכאי למידע שלם על זהותו ותפקידו של כל אדם המטפל בו
  • אין לתת טיפול רפואי, אלא אם החולה נתן לכך את הסכמתו. וכדי שיוכל להסכים - עליו לקבל את מלוא המידע, האבחנה, המהלך הצפוי של התפתחות המחלה, מהות הטיפול המוצע וסיכוייו, מה מידת הכאב הכרוך בטיפול וכו'
  • החוק מגדיר את זכות החולה לחוות-דעת נוספת, ומטיל על המטפל והמוסד הרפואי לסייע לו למימושה (הביטוחים המשלימים של קופות החולים מכסים חלק מהוצאה זו, העלולה להגיע לסכומים ניכרים)
  •  שמירה על כבוד החולה ועל פרטיותו, דבר שמרבית בתי החולים מתעלמים ממנו
  • הזכות לקבלת המידע המצוי בתיק הרפואי. זכות זו שמורה לחולה ולא לבן-משפחתו, אלא אם כן הוא מצויד בייפוי כוח רשמי
  • שימו לב להבדלים העצומים בין מחלקות שונות באותו בית חולים. רצוי להתעניין ולפעול לקביעת האשפוז במחלקה בה החולה זוכה ליחס ולטיפול מסור, ולא להתרשם מהשם המייחד אותה לנושא מסוים
  • רופא משפחה טוב ומסור, ממלא תפקיד חשוב בקשר עם בית החולים
  • ישנם ארגוני תמיכה ומוסדות הבקיאים ויכולים לייעץ באיזה רופא ואיזה בית חולים לבחור. מהם זכה לפרסום רב, ובצדק, הרב פירר, שהיה כבר למותג. אבל הוא כמעט בלתי נגיש. ישנם גם ארגונים אחרים כמו זה של הרב בני פישר בירושלים ושל "עזר מציון" (טלפון 03-5742742)
  • גם האגודה לזכויות החולה 03-6022934 מספקת מידע וסיוע
  • כתובת האגודה לזכויות החולה - תא דואר 47002 תל-אביב
  • אתר האינטרנט על נגישות נכים בישראל שינה כתובת וצורה ומעתה הוא: www.aisrael.org

למידע בנושא זכויות נכים לחץ כאן




מאמרים אחרונים

קישורים
- מידע לנפגעי CVA
- מרכזי שיקום ייחודיים בארץ
- 10 הדיברות לנפגעי שבץ
- אזהרה! סימנים מקדימים לשבץ
- מחלות והזדקנות
- שת"פ בין עמותות
- האם אתה בסטרס? בחן את עצמך

תיבת יצירת קשר
שם:
דוא"ל:
טלפון:
הודעה:



יד שרה | איתור מפרצת מוחית | הפרעות חרדה | סוגי שבץ מוחי | פקקת ורידים | רפואה משלימה | מערכת העצבים | מפת האתר