התפתחות המוח - מחקרים חדשים

התפתחות המוח - מזווית אחרת

בספר שלנו "בראש פתוח" הקדשנו פרק מיוחד לנושא "התפתחות המוח". עדיין נראה לנו שכל מה שכתבנו שם נכון, אבל מאז (שנת 2002) התפרסמו מחקרים חדשים, ובמיוחד מחקר אחד הנותן מבט מזווית אחרת. 

אמנם לא כולם מקבלים אותו ללא ערעור, אבל הוא כל כך סביר, ותוצאותיו נותנות תשובה טובה לכמה דילמות שהיו פתוחות, שנראה לנו ממש חובה להביא תמצית של הצדדים הנוגעים לנו.

המדובר הוא במחקרו של פרופסור ג'וזף לאדו, שהוא מרצה למדעי המוח באוניברסיטת ניו יורק, העוסק בתחום שמעטים עסקו בו עד כה. מה קורה במוח כשאנו מרגישים (פחד, אהבה, שנאה, כעס, אושר)?

האם אנו (וההגיון שלנו) שולטים ברגשותינו או שהם שולטים בנו? איך יכולות חוויות טראומטיות, גם משחר הילדות, להשפיע על התנהגותו של המבוגר (אף שאינו זוכר אותן במודע)?

מאחר שהרגשות הם סובייקטיביים ולא רציונליים, האם ניתן לחקור אותם באופן אובייקטיבי? ובעיקר, איך נוצרים רגשות ? והיכן הם מעובדים במוח?

כאן נביא רק תמצית קצרה ביותר, והמעוניינים להרחיב ולהעמיק דעת - יצא השנה בתרגום לעברית ספרו של פרופ' לאדו "המוח הרגשי" בהוצאת ספריית אופקים-מדע בסדרת "עם-עובד" (36 עמודים).

בהשפעת הספר והמחקר יצא לאור הספר הנודע "אינטליגנציה רגשית" מאת דניאל גולמן. לג'וזף לאדו גם אתר אינטרנט המרחיב את האמור בספר .

לפי הגדרתו של פרופסור לאדו בהקדמה, הוא מתמקד לא באיך המוח יוצר רגש – אלא "איך המוח מזהה גרויים יוצרי רגש ואיך הוא מגיב עליהם" ... "איך נוצרים הזכרונות הרגשיים, ואיך הרגשותינו המודעות צומחות מתהליכים בלתי מודעים".

הוא גם כותב כי השתדל לכתוב את הספר כך שיהיה נגיש לקוראים שאין להם הכשרה מדעית מבלי לדלל את המידע המדעי – כך שיהיה קריא לאדם המתעניין ולמדענים כאחד.

עד כאן יכולתי לצטט ועכשיו אנסה להביא את המידע כפי שהצלחתי להבין אותו:

המוח מתפתח מלמטה למעלה ומרכזיו הגבוהים הם שכלול של התחתונים. בחלק התחתון ביותר מצוי "גזע המוח", השולט על הפונקציות הבלתי רצוניות כגון: הנשימה והדופק.

מסביב לגזע המוח מצויה "המערכת הלימבית", שהיא האזור העצבי האחראי על הרגשות. כאשר אנו אחוזים חרדה, תשוקה או זעם, מאוהבים או רועדים מפחד – המערכת הלימבית היא השולטת בנו.

מערכת זו שכללה שני תפקודים: למידה וזיכרון. תפקודים אלה מאפשרים לנו להתנהג בתבונה רבה כדי לשרוד ולכוון את תגובותינו כך שיסגלו את עצמן לדרישות המשתנות.

ההתפתחות המהותית של המבנה האנטומי של המוח (כמו אצל כל היונקים) חלה עם הגדילה של "הקורטקס", או הניאו-קורטקס, בעברית: קליפת המוח.

אזור זה אחראי על : תכנון, הבנת הנקלט דרך החושים ותיאום התנועות.  כלומר – זהו מושב המחשבה. הוא מוסיף אל התחושה את מה שאנו חושבים על אותה תחושה ומאפשר לנו לפתח רעיונות, אמנות, סמלים והדמיות.

הניאו-קורטקס מאפשר קבלת החלטות על פי שיפוט הגיוני,  חשיבה אסטרטגית  לטווח ארוך, ומימוש של תחבולות.   התרבות, האמנות והציביליזציה הן פירות של סגולות הניאו-קורטקס.

עם התפתחות הניאו-קורטקס בא גם גידול במסה שלו ובמספר קשרי החיבור בתוכו בין  המעגלים המוחיים השונים. ככל שקשרי הגומלין הללו התעבו ורבו -  גדל טווח התגובות האפשריות, ומכאן צמחו החשיבה היצירתית  והגמישות.

במצבי חירום רגשיים (כמו פחד, כעס ואהבה) המערכת הלימבית "תופסת פיקוד" ומשפיעה על כל מעגלי המוח. דבר זה סביר לאור העובדה שהאזורים הגבוהים צמחו מהאזור הלימבי והם מקושרים אליו באין ספור מעגלים עצביים של הניאו-קורטקס. כך שהרגש שולט על יתר חלקי המוח לרבות כושר החשיבה שלו.

מה קורה ברגעי זעם מתפרץ? השקד (אמיגדלה – מבנה דמוי פעמון במרכז הלימבי) מכריז על "מצב חירום" ומגייס את כוחות המוח לצורך הדחוף המיידי.

השקד מתפקד כמחסן מרכזי של זיכרון אמוציונלי, כלומר מאגר של הרגשות ומשמעותם. כל הרגשות האישיים קשורים אליו וטמונים בו (החיבה, החרדה, הזעם, הקנאה, התאווה,  צרות העין, אהבה וחמדה).

הדמעות, שהן סימן רגשי ייחודי לבני האדם, מקבלות את הדחף להיווצרותן בשקד ובמבנה הסמוך אליו - "הפיתול החגורתי" CINGULATE GYRUS. חיבוק, ליטוף ומילות הרגעה מרגיעים את אזורי המוח הללו ובולמים את הדמעות.

אותות חושיים המגיעים מן העין או מהאוזן אל המוח עוברים תחילה אל "הרמה" THALAMUS  ומשם דרך סינפסה יחידה אל השקד, שדר שני מן הרמה מועבר אל הניאו-קורטקס (ההיגיון) .סדר העברה זה מאפשר לשקד להגיב ראשון וכך הרגש גובר על השכל.

מחקר אחר של לאדו מוכיח כי באלפית השניה הראשונה בה אנו מבחינים במשהו אנו גם מחליטים בתת ההכרה אם הוא מוצא חן בעינינו או לא. לכן למשל בהכשרה לראיונות עבודה אנו אומרים: "אין לך הזדמנות שניה לעשות רושם ראשון".

תת המודע מציב בפני יתר חלקי המוח לא רק מה שאנו רואים, אלא גם מה יחסנו אליו. להרגשה יש השפעה משלה על ההשקפות והדעות בלא תלות בהיגיון.

השפעה חזקה נודעת לזכרונות שהצטברו במוח בשנות החיים הראשונות, במיוחד מאירועים טראומטיים (כמו מכות או הזנחה). זוהי התקופה שבה ההיפוקמפוס (מאגר הזכרונות) והניאו-קורטקס עדיין אינם מפותחים דיים.

אז נוצרת מערכת של לקחים רגשיים המאוחסנים ב"שקד" והמהוות הטבעות חסרות מילים המכוונות את החיים הרגשיים. אנו עצמנו מבולבלים מאחר שאיננו מסוגלים להבין מהיכן עצמת הרגשות המשתלטת עלינו.

עשויות להיווצר תחושות רגשיות המכוונות אותנו עוד בטרם התעוררה החשיבה. היות ורגשות אלה אינם מבוקרים הם עלולים ליצור סיכון.

הצומת בין הרגש לבין החשיבה – המעגל שבין האזור הקדם מצחי של הקורטקס לבין השקד, וכל ההרהורים והשיקולים של הניאו-קורטקס, אינם מעוררים עדיין את התגובות  הרצויות.

כלומר הרגשות מצויות בבסיס ההחלטות ומנתבות אותן. המוח הרגשי מעורב בתהליך השיקול, כמו שמעורב בהן המוח החושב.

מסקנות שלי

עלינו ללמוד לשלוט בדחפים, להפחית את הלחץ -  ולנהל את עצמנו, להבחין בין רגשות ועובדות, להתגבר על כל אתגר הניצב בפנינו בדרך הגיונית ולהיות בטוחים שלא הרגש הוא אשר מנווט אותנו. 

זוהי, כמובן מטלה לא אנושית.  כפי שהראה פרופ' דניאל כהנמן, חתן פרס נובל לכלכלה (ספרו תורגם לעברית), אפילו פעילות כלכלית, האמורה להיות פסגת ההתנהגות הרציונאלית, מושפעת משיקולים אירציונאליים. 

קדם לו, כמובן, פרויד, אשר הראה שהתנהגותנו מופעלת בעיקר על ידי דחפים של הסתמי (ID) שהם אינם רציונאליים.

לקריאה נוספת:




מאמרים אחרונים

קישורים
- הזדקנות ותזונה
- אירוע מוחי - למה זה קורה?
- סימנים מקדימים לשבץ
- הפרעות חרדה
- רפואה משלימה
- זכויות נכים
- איך לדבר עם הרופאים?

תיבת יצירת קשר
שם:
דוא"ל:
טלפון:
הודעה:



CVA | מרכזי שיקום | טיפול ב-TPA | נזק שניוני | מתח נפשי | שבץ שני | שבץ מוחי בעולם | מפת האתר