המבנה האנטומי של המוח האנושי - איך מורכב המוח שלנו?

המוח הוא מרכזה העליון של מערכת העצבים. ארגונו המבני סבוך ביותר ובשלב העוברי הוא מגובש עם חוט השדרה בצינור עצבי משותף. בחלקו הקדמי של צינור זה נוצר חלל שממנו מתפתחות שלוש שלפוחיות: המוח הקדמי, המוח התיכון והמוח האחורי.

בשלב מאוחר יותר נוצרות שלפוחיות נוספות, כתוצאה מהתחלקותו של המוח הקדמי למוח סופי ומוח ביניים, וכן מהתחלקותו של המוח האחורי למוח אחורי וללשד מוארך. מכל חלקי המוח, האחורי הוא העובר את ההתפתחות הרבה ביותר עד שהוא נעשה ל"מוח הגדול". הוא מכסה ברקמותיו את רוב חלקי המוח האחרים הנותרים בצורת חדרים - חדרי המוח.

מבנה חלקי המוח

המוח הגדול מחולק באמצעות חריץ אורכי לשני חצאים (המיספרות) המחוברים ביניהם על ידי כפיס המוח. כל מחצית מחולקת על ידי שקעים (מעניות) לאונות הידועות כאונה מצחית, אונה רקתית ואונה עורפית. אחד השקעים - המענית המרכזית, עובר בין שני חצאי הכדור והוא מפריד בין האונה המצחית לאונה העורפית, ואילו השקע הצדדי - מענית צדדית, מפריד בכל אחד מחצאי הכדור בין האונה המצחית לאונה הרקתית.

השכבה החיצונית של המוח קרויה קליפת המוח. עוביה בין שלושה לחמישה מילימטרים והיא מורכבת מצרורות תאי עצבים הארוזים בצפיפות. התאים מקנים לרקמה צבע אפרפר ומכאן כינויה - "החומר האפור". בבדיקה מיקרוסקופית מתגלה החומר האפור כמערך צפוף של תאי עצב השזורים וארוגים זה בזה במורכבות נפלאה.

מספר התאים באזור זה נאמד בכעשרה מיליארדים, והשלוחות העצביות העליונות מכונסות באזור זה. אחד הדברים המאפשרים אחסון מספר כה רב של תאי עצבים הנותנים כושר עצום לקליפת המוח הוא היותה מעוצבת בקמטים רבים מספור הנותנים לפני השטח גודל מרבי.

בתוך המוח מצוי "החומר הלבן" המורכב ברובו מסיבי-עצבים (אקסונים). מעטהו השומני הוא הנותן לו את הגוון הלבן. כאן מצויים סיבים המקשרים את חלקי המוח השונים זה עם זה ואת המוח עם חוט השדרה והפריפריה. סיבי העצב המחברים בין שני חצאי הכדורים קרויים "כפיס המוח".

בתחתית המוח מצויים שני מרכזים אוטונומיים הקרויים - רמה ותת-רמה. אלה מתחברים ישירות ל"היפופיזה" (בלוטת הפרשה פנימית). במוח העורפי מצוי גזע המוח אשר חלקו התחתון מתחבר אל ה"לשד המוארך". מגזע המוח יוצאים צרורות עבים של סיבי עצב המחברים אותו אל המוח הקטן, "המוחון", שהוא חלק עצמאי של המוח העורפי. חלק זה מורכב משני חצאי כדור וביניהם גשר דמוי תולעת "הכפיס".

המוח עטוף בקרומי מוח היוצרים מעטפת מגן לרקמות העצביות הרגישות. קרומים דומים עוטפים גם את חוט השדרה. מסלולי העצבים מצטלבים במוח, כך שחציו הימני של המוח מפקח על חציו השמאלי של הגוף, ולהפך.

המוח כמרכז שליטה

מבחינה תפקודית מתחלקת מערכת העצבים למערכת המוח ומערכת השדרה. זו של המוח מכוונת את כל התפקודים העצביים הקשורים לתנועות, לתפיסה חושית ולתהליכי חשיבה ותודעה. המערכת מאורגנת בבסיסה בשישה מרכזים גבוהים בקליפת המוח, שם נהפכות ההתרשמויות התחושתיות לתחושות מודעות ומהם יוצאות הוראות אל חלקי הגוף השונים.

ידוע לנו כי מן האזור של קדמת המענית המרכזית יוצאות הוראות הפעלה אל שרירי הגוף, ואילו המרכז שמאחורי החריץ קולט דחפים תחושתיים ומעלה אותם לתודעה.

מרכז הראייה נמצא באונה העורפית, ואילו מרכז השמיעה מקומו באונה הרקתית, שבה גם מרכז הדיבור (בחצי הכדור השמאלי אצל אנשים "ימניים", ובחצי הכדור השמאלי אצל חלק מהאיטרים), אולם פעולת הראיה מעסיקה כרבע משטחו הכולל של המוח. למרות היות התאים כמעט זהים, כל אזור במוח מתמחה בסוג פעילות מסוים.

את ההבנה והידע נוהגים להכליל במושג "משכל" (אינטליגנציה) והם קשורים, בדרך כלל, באונה הקדמית. אולם צורתה, גודלה והמבנה של אונה זו אינם מעידים על האינטליגנציה של הפרט. אין קשר בין משקל המוח ורמת המשכל.

כאן אולי המקום להעיר כי משקל המוח של גבר ממוצע הוא בסביבות קילו ומחצה (1,400 גרם בערך) ואילו של אישה קטן ממנו במקצת (ממוצע של 1,200 גרם). אולם כאמור אין המשקל מעיד על משכל. כנראה שהמוח של האישה עובד באורח יותר יעיל.

המוח מפקח גם על הוויסות ההורמונאלי של הגוף. אחת מבלוטות ההורמונים החשובות ביותר "יותרת המוח" נמצאת בבסיס המוח ומפקחת על הפרשת הורמון המגן, על ההורמונים של בלוטת יותרת הכליה והורמוני המין, על ספיגת המלחים בכליות, על התכווצויות הרחם ועוד.

בחללי המוח נוצר נוזל מוחי שדרתי המשמש ריפוד מגן. הוא מיוצר ללא הרף ויוצא דרך פתחים שמתחת למוח הקטן. הכמות העודפת עוברת לדם דרך הווריד הגדול העובר לאורך הגולגולת.

מהגנגליונים של גזע המוח יוצאים צרורות עבים של סיבי עצב המחברים אותו אל "המוחון" שהוא חלק עצמאי של המוח האחורי השוכן בעורף. חלק זה מורכב משני חצאי כדור וביניהם גשר דמוי תולעת-"הכפיס". תפקיד חלק זה בין היתר לפקח על שיווי המשקל ועל תיאום התנועות השונות על ידי השרירים (קואורדינציה) ומיזוג דחפים מאיברי החישה.

אין אנו מתיימרים לתת כאן ספר לימוד באנטומיה, אך נראה לנו ראוי להבליט שני דברים בהם המוח שווה מכל יתר אברי הגוף:

  • פגיעה ברקמות, למשל: שריטה או מכה כאשר הם קורים ביד, ברגל או בכל אבר אחר בגוף, נרפאים והגוף משקם את עצמו - לא כך במוח. כל חבורה כזו נותרת וגורמת לנזק מוחי.
  • חסימה הגורמת לנתק באספקת דם או חמצן לאבר (כמו חוסם עורקים) גורמת לבעיה זמנית, החולפת עם גמר החסימה. במוח - הנזק הוא בלתי הפיך. התאים הניזוקים מתים ואינם מתחדשים יותר.



מאמרים אחרונים

קישורים
- תהליכי למידה
- שיטות לימוד
- מיון סוגי זיכרון
- ייעול שיטות לימוד

תיבת יצירת קשר
שם:
דוא"ל:
טלפון:
הודעה:



מפת האתר