מיון סוגי זיכרון ודרכי שליפת המידע מהזיכרון

מחקרים אחרונים על ה"שכחה" שנעשו בבני אדם בריאים ובחיות מעבדה העלו שיש כמה סוגים של זיכרון וחוקרים פיתחו דרכים למיונם.

חלוקה מקובלת, המוסכמת על רוב החוקרים, מבדילה בין מטלות זיכרון, הדורשות מהאדם לשלוף מידע ברור ומוגדר (עובדות או אירועים קודמים), ובין העלאה למודעות כאשר מידע נרמז (לא מפורש) עולה למודעות ונעשה זמין מבלי שמוקדשת לכך תשומת לב מיוחדת.

המידע מהסוג השני כולל מגוון גדול של כישורי למידה: "למידה קלאסית" מעין זו של "כלבי פאבלוב", אשר למדו לזהות צליל עם הגשת הארוחה, או של אות (צליל, תמונה או כל גירוי אחר), המופיע מבלי שמיוחסת לו משמעות אבל הוא מקור למידע חשוב. כלומר: החשיפה המוקדמת מקלה על התגובה לגירוי ומזרזת אותה.

חלוקה רווחת אחרת היא בין שליפת מידע על אירועים בחיים (זיכרון אפיזודי) לבין ידע כללי של האדם על העולם (זיכרון סמנטי).

אזורי המוח הקשורים לסוגים השונים של זיכרון זוהו על-ידי החוקרים של אוניברסיטת וושינגטון ושל אוניברסיטת סן-דייגו. חוקרי אוניברסיטת וושינגטון ובראשם ראנדי בוקנר פרסמו את מחקרם ב-The Journal of Neuroscience ובו הם טוענים כי מצאו קשר בין פגיעה מכוונת באזורים מסוימים במוח לבין פגיעה בתפקודי זיכרון מסוימים. הם מגיעים לשלוש מסקנות חשובות:

בזמן שליפה של מידע ברור ומוגדר מופעלים אזורי מוח רבים. ביניהם - החלק הקדמי של המוח מצד שמאל, אזור מצומצם בחלק הקדמי מימין, ואחד הקפלים על פני המוח, המצוי גם הוא בחלק הקדמי.

החוקרים הבחינו במסלול עצבי המתגייס לפעילות בעת ביצוע מטלות שונות (היזכרות, הטיית פעלים ועוד) והסיקו כי אף שהמשימות שונות זו מזו, הן גורמות להפעלת מסלול עצבי זהה. כנראה "משום שהדרישות משותפות לכולן - הפקת דיבור ושליפת מידע מהזיכרון המילולי".

העובדה שאזורים שונים מגויסים ונכנסים לפעילות באותו זמן מראה שחלקי מוח נוספים יכולים להשתמש באותו מסלול עצבי כדי לשלוף מידע מילולי שנכנס למאגר הזיכרון זה עתה.

ייתכן כי בזמן ההיזכרות מסייע אזור בחלק הקדמי של המוח בסריקת הזיכרון ובארגונו או בתהליכי שליטה פנימית ובקרה. למשל: האם המילה שנשלפה אכן מתאימה למטרה והאם זו המילה אותה האדם חיפש.

החוקרים הופתעו למצוא שלא חל שינוי בזרימת הדם באזור ההיפוקאמפוס - האחראי לזיכרון. תמונות מוח שהתקבלו מסורק PET הראו שהתרומה של ההיפוקאמפוס היא חיונית לשליפת מידע ברור ומוגדר אבל אינה כרוכה בהעלאת רמת הפעילות בו.

תמונות המוח הראו דפוס של פעולה עצבית הקשורה לביצוע משימת PRIMING תפישת הגירוי יעילה יותר לאחר חשיפה מוקדמת לגירוי מסוים. התגובה אליו נעשית מהירה יותר ודורשת פחות מאמץ עצבי באזורים התפיסתיים במוח, האחראים לעיבוד המידע שהוצג זה עתה.

מקובל לחשוב כי ההיפוקאמפוס אכן קשור לאחסון זיכרונות, ואילו האונות המצחיות מקשרות את הזיכרונות עם תפקודים הכרתיים אחרים.




מאמרים אחרונים

קישורים
- מוח בריא בגיל שיבה
- תהליכי ההזדקנות
- הזדקנות ותזונה
- שיפור תהליכי חשיבה
- זיכרון ותזונה
- תהליכי למידה

תיבת יצירת קשר
שם:
דוא"ל:
טלפון:
הודעה:



מפת האתר