חש בסחרחורת? כיצד ניתן למנוע ולטפל בסחרחורות?

סחרחורת

אינני יודע אם גם אחרים מכירים את התופעה בצורה שאני חשתי בה לאחר שעברתי שבץ מוחי, כאשר קמים מן המיטה לאחר שינה או שכיבה ממושכת, פתאום נדמה כי הרצפה מתרוממת ומתקרבת לתקרה וכל צעד בהליכה היא  כמו בקרוסלה, עם כל סיבוב ראש לצדדים מסתובב כל החדר יחד אתך.

לתופעה זו אני קורא: סחרחורת. אבל מאוד אפשרי שאחרים חשים בה בצורה שונה. הגורם לתופעה זו אינו אחד ואחיד - וכאשר היא נמשכת היא מקשה מאוד  על חיי היום יום.

מהו אם כן הטיפול המומלץ במקרים אלה? אמי ז"ל הייתה אומרת: עצום עיניים וקח נשימה עמוקה. אשתי שתחיה אומרת: שתה כוס מים, עשה בדיקת דם וגש לרופא.

פיזיותרפיסט, שטיפל בי במחלקת השיקום ב"הדסה" הר הצופים הביע דעה הנשמעת לי יותר הגיונית. הוא טען, כי באוזן הפנימית יש חיישנים המספקים למוח מידע על תנועות הגוף ועל יציבותו. מידע זה משמש את המוח בפיקוח על מערכת שיווי המשקל.

כאשר אחד הגורמים במערכת זו אינו פועל בקצב המתאים (כתוצאה משכיבה ממושכת או מהפרעה אחרת), הגוף מאבד מיציבותו ואז מתרחשת סחרחורת.

מה פירוש "אחד הגורמים"? הרפלקסים המועברים מן האוזן לעין אינם חזקים דיים ואז העין אינה מצליחה למקד את מבטה, או גורם זר נכנס לתוך תעלות האוזן הפנימית ומתעתע בחיישנים.

לכן, אחת הבדיקות החשובות ביותר היא - בדיקת עיניים. אפשר לעשות זאת גם בשיטה עצמית: נסה לקרוא תוך הזזת הראש לצדדים. ברור שרופא מקצועי ייטיב לעשות זאת ואף יוכל אולי לגלות אם אכן נכנס גוף זר לתוך התעלות.

גם בדיקה נוירולוגית תסייע באבחון. כאמור אין תרופת פלא, אולם חשוב לזכור שהתופעה יכולה להוות גורם אזהרה למצב נוירולוגי חמור יותר.

בכל מקרה, תרופת הסבתא: לקחת נשימה עמוקה מלווה בנשיפה, בהחלט עוזרת לפעמים, אבל לא להגזים בה, אחרת, לפי ניסיוני, הסחרחורת תגבר.

שווי משקל ומערכות הגוף

לאחרונה החל מדע הרפואה להתייחס לנושא ביתר רצינות ובמרכז הרפואי "טקסס מדיקל סנטר" אשר ביוסטון, המטפל בעובדי החלל, פותחה מעבדה מיוחדת לבדיקת כושר היציבות שלהם ועוצמת הסחרחורת, לקראת שיגורם לחלל. המכשירים והשיטות אשר פותחו שם הגיעו גם לישראל.

בבית החולים "אסף הרופא" הוקם "מכון ליציבה וטיפול בסחרחורות" בראשות ד"ר נתן שלומקוביץ'. הותקנו בו שלושה מכשירי אבחון מיוחדים, המאפשרים לאתר במהירות את הגורמים לתחושת הסחרחורת.

מסתבר שיש שלוש מערכות בגוף האדם האחראיות ליציבותו - אחת מהן באוזן הפנימית והיא מספקת למוח מידע על תנועה סיבובית או אנכית, למשל מיקוד הראייה בקריאה בעת נסיעה.מערכת הראייה המסייעת להתמצא במרחב ומערכת סומטוסנסורית - כוללת חיישנים בגוף המספקים מידע על התנוחה ביחס למרחב.

למשל, כאשר אדם יושב, החיישנים בישבן משדרים מידע על תנוחה זו למוח. שלוש מערכות אלו פועלות בתיאום מלא המאפשר נעילה על מטרה ויצירת פוקוס.

כדי לשמור על יציבות מלאה, צריכות לפחות שתיים מתוך שלוש המערכות להיות תקינות. עיוורים למשל יכולים ללכת ביציבות, אף שמערכת אחת מתוך השלוש אינה מתפקדת כלל.

כאשר מערכת כזו משובשת והאותות המשוגרים ממנה למרכז במוח אינם תואמים את האחרים, נוצר מצב הגורם לאובדן שיווי משקל, לסחרחורות, ולעתים להקאות ולאובדן ההכרה.

בדיקות ומכשור רפואי

המכשירים המודרניים באסף הרופא, נראים כלקוחים מסרט מדע בדיוני.

המכשיר הראשון בודק את תזוזות העיניים, הוא מורכב מרתמות הדומות למתקן צניחה המחוברות אל מוט. המטופל נקשר בהן כאשר מולו מוצגת תמונת נוף. המרחק בינו לבין התמונה משתנה כל הזמן, גם הקרקע נעה. כך נבדקות המערכות העוסקות בהתמצאות במרחב.

במכשיר השני מוכנס המטופל למתקן עגול (דמוי חללית) ובו כסא מסתובב ממוחשב. לאחר שהוא נקשר אל הכסא בחגורות בטיחות מיוחדות, מוטה האיש לכיוונים שונים. כך נבדקת תגובת המוח לשינויי התנוחה ולהזזת הראש לכיוונים מנוגדים.

במכשיר השלישי, המטופל יושב או שוכב מול מסך פנורמי, כשהוא מחובר לאלקטרודות הבודקות הפרעה באוזן הפנימית.

מכל שלוש המערכות, מועבר מידע מרוכז על המערכות האחראיות ליציבת הגוף. המידע מעובד ונותן אבחנה מדויקת על הגורם לסחרחורת.

הטיפול הזה אינו תרופתי, אלא שיקומי. הוא מבוסס על משחק מחשב לילדים. המטופל מחובר למוניטור ממוחשב, על המסך מופיע גולש באתר סקי. המטופל אמור לגלוש כביכול, באמצעות רגלי הדמות, תוך שמירה על יציבה ועל שיווי משקל.

כל שינוי בתנוחת המטופל יופיע אצל הגולש שעל המסך. אם המטופל אינו יציב או טועה בגלישה, הדמות תתרסק ועליו יהיה להתחיל מחדש. כך נרתמת הטכנולוגיה המודרנית לאבחון מדויק ומהיר של תופעת הסחרחורת.

סוגי סחרחורת

מחקרים חדישים מבחינים בין ורטיגו (vertigo) - איבוד פתאומי של שיווי המשקל הבא בעקבות שינוי תנוחה (משכיבה לעמידה או מישיבה לעמידה), לבין דיזינס - תחושת סחרחורת, שבה עצמים ואנשים "זזים מול העיניים" ונגרם חוסר שיווי משקל בכל הטיה של הראש או בכפיפה.

יש גם מצב ביניים שבו עיגולים אפלים זזים מול החזית מלווים בכאב ראש, תופעה זו ניתנת לטיפול ע"י שחרור שרירי הצוואר ולחיצות בעורף.

כדי לקבוע את דרך הטיפול, יש לקיים בדיקה מקיפה אשר תקבע אם אין התופעה מצביעה על גורם חמור יותר, כמו לחץ בחוט השדרה, תקלה במערכת העצבים המרכזית, או במוח.

התופעה כה נפוצה, עד שבבית החולים היוקרתי "מיור-קליניק" אשר ברוצ'סטר, ארצות-הברית, הוקם מרכז טיפולי מיוחד, המדריך ועונה לשאלות הציבור.

עוז צור, פיזיותרפיסט שהתמחה בתחום זה בארה"ב, כותב בנושא:
"במרבית המקרים נגרמת התקלה בשל בעיה באוזן הפנימית, האחראית על שיווי המשקל בגוף. גבישים זעירים בתוך האוזן, העשויים מאותו חומר כימי היוצר את אבני הכליות, עלולים להינתק ממקומם (אם בעקבות חבטה בראש או מסיבה אחרת) והם גורמים ללחץ ולסחרחורת.

שלוש תעלות מלאות בנוזל הן חלקי היסוד של האוזן הפנימית, והן משדרות למוח על כל תנועה חריגה, שינוי כיוון או זווית, כאשר הגבישים הזעירים ניתקים ממקומם וצפים לנקודה שאינה מקומם הטבעי, מתחוללת הפגיעה".

טיפול פיזיותראפי קצר עשוי לפתור כשמונים אחוז מן המקרים ולמנוע סבל.

היציבות הכללית של גופנו מבוססת אפוא על שלוש מערכות שונות בגוף: איבר שיווי המשקל הממוקם באוזן הפנימית, מערכת הראייה, מערכת המפרקים מהמותניים ומטה (מפרקי הירכיים, הברכיים והקרסוליים).

המידע המתקבל משלוש המערכות עובר עיבוד בגזע המוח ומשם הוא מועבר ליתר חלקי הגוף כפקודת תנועה ולמוח כמידע.

המערכת המורכבת עובדת בתיאום ותזמון מלא. כאשר אחד המרכיבים במערכת אינו מתפקד, נוצרת פגיעה בשיווי המשקל.

האוזן הפנימית והאחריות ליציבה

עיקר האחריות ליציבה הוא באוזן הפנימית, כאשר המידע המתקבל מהעיניים מבהיר לנו את מיקומנו בסביבה יחסית לעצמים מסביב. המפרקים מספקים את המידע על הזווית בה ניצב גופנו.

איבר שיווי המשקל באוזן הפנימית הוא זוגי, כלומר בכל אחת מהאוזניים נמצא איבר הזהה לשני. האיבר קרוי ה"חלק הווסטיבולרי" ומיקומו בבסיס הגולגולת סמוך לאוזן התיכונה. הוא מורכב ממספר תעלות חצי קשתיות וממבנה עגול המחוברים ביניהם ומכילים נוזל, כאשר בתוך האיבר יש מעין שערות דקיקות (קצות עצבים), שבקצותיהן גבישי סידן קטנים והן מושפעות מתנועות הנוזל.

בעת תנועה של הראש, הנוזל נע וגורם לכיפוף השערות הדקיקות, היוצרות בדרך זו זרם חשמלי. לעתים הזרם מופיע רק בשינוי תנועה פתאומי ולעתים הוא מצוי כל הזמן ברקע.

המידע המועבר למוח מתרגם את תחושת התנועה. כאשר החלק הווסטיבולרי אינו מתפקד בצורה מלאה באופן שווה, בשתי האוזניים, נגרמת תחושה של אי-יציבות. תחושה זו יכולה להיות קלה ולהניע מפרקים לאיזון (דוגמת הליכה על משטח לא ישר בחושך). התחושה יכולה להיות גם קשה ומלווה בסחרחורת, לעתים אפילו כאשר האדם כלל אינו זז ממקומו.

סחרחורת היא תחושה סובייקטיבית המורגשת רק על ידי הסובל ממנה. לעתים, היא מלווה בבחילות. האוזן הפנימית שבתוכה מצוי איבר שיווי המשקל מקבלת את אספקת הדם שלה מעורקי הצוואר, העלולים להיות מושפעים משינויים בעמוד השדרה, מהפרעות בקרישה או בכלי הדם. כל בעיה כזו עלולה לגרום לסחרחורת קשה הנמשכת בין שניות לימים ארוכים.

בגיל מבוגר נחלשות מערכות גוף רבות, ביניהן גם מערכת העצבים ומערכת שיווי המשקל. אמנם במקרה זה חוסר היציבות אינו נמשך לאורך זמן, אך נדרשת זהירות מיוחדת כדי לא להגיע למצב של נפילה. יש לגשת בהקדם לבירור רפואי מקיף. (נכתב על בסיס מאמר של ד"ר נועם פרט מבית החולים ע"ש סוראסקי).

מניעה וטיפול בסחרחורות

חוסר יציבות פיזית לאורך זמן גורם לשינויים גם באישיות. אדם מפחד לצאת מהבית, לחצות כביש והופך לחסר בטחון, לעצבני ולמתוסכל. לכן חשוב לטפל בסחרחורת בהקדם ולשלב טיפול רפואי עם טיפול פסיכולוגי.

הטיפול עשוי להמשך ממספר דקות עד תהליך ריפוי ממושך, אך הבשורה היא שיש לו אחוזי הצלחה גבוהים ואין צורך "לחיות עם הבעיה". ניתן גם לטפל ללא תרופות תוך היעזרות בפיזיותרפיה המשפרת את מערכת היציבה.

אדם החש חוסר יציבות לעתים תכופות, בפרט אם היא מלווה בירידה בשמיעה או ברעשים באוזן - יעשה טוב אם יחוש לגשת לאבחון.

הגורמים עשויים להיות שונים: החל מבעיות באוזן הפנימית ועד גורמים נוירולוגיים, או סתם זיהום ויראלי.

ישנה מרפאה מיוחדת גם בבית חולים "השרון" בהנהלת ד"ר חיימוף ולמרבה הפלא הטיפול נכלל בסל הבריאות של שירותי בריאות-כללית. טלפון 03-9372369/2554.

טיפול חדשני למניעת סחרחורת מופעל במרכז הרפואי "לין". יסודות הטיפול הם מניפולציה של תנועות הראש לשם החזרת אבנינים, הניתקים ממקומם, למקומם באוזן הפנימית.

סחרחורת הבאה בעקבות שינוי תנוחה היא תופעה שכיחה למדי, בעיקר אצל אנשים מעל גיל 40. בדרך כלל יש רקע לתופעה - אם של חבלה חיצונית בראש או דלקת אוזן פנימית, אך לעתים אין מצליחים לאתר את הסיבה.

הבעיה חמורה ומפריעה קשות לאיכות החיים של הנפגעים ואינה מאפשרת המשך התפקוד היומיומי. אך אבחון נכון וטיפול מהיר עשויים להביא מזור.

בראש ובראשונה יש לאבחן ולמצוא את הסיבה לסחרחורת העלולה לבוא מגורמים רבים ושונים (יתר לחץ דם, גידול, פגיעה נוירולוגית ועוד). באם אכן נקבע שמקור התקלה היא בתזוזת האבנינים, טיפול פיזיותראפי קצר יפתור את אותה בנקל. אחוזי ההצלחה עומדים כיום על 69-90%.




מאמרים אחרונים

קישורים
- התפתחות המוח
- המבנה האנטומי של המוח
- מוח בריא בגיל שיבה, יתכן?
- איך ניתן לשפר את הזיכרון?
- איך מתמודדים עם חרדה?
- בחירת המטפל האידאלי
- טיפול מיידי בנפגעי שבץ מוחי

תיבת יצירת קשר
שם:
דוא"ל:
טלפון:
הודעה:



מחלות והזדקנות | סימנים מקדימים | סוגי שבץ מוחי | מקרי שבץ | השפעות לחץ ומתחים | שיקום וטיפול | הרפיה טבעית | מפת האתר