פוליצטמיה - מידע על מחלת הפוליצטמיה

מהי פוליציטמיה?

פוליציטמיה הינה תופעת לוואי שאינה שכיחה - אך היא קיימת.

בעקבות בדיקת-דם (ספירה) שגרתית, שעשיתי כשנתיים לאחר שעברתי שבץ מוחי, נמצא כי כמות כדוריות הדם האדומות בדם שלי עולה על השכיח. תופעה זו קרויה פוליציטמיה.

כדוריות דם אדומות נוצרות כל הזמן במח-העצם, והכדוריות הקיימות מתפרקות. מנגנון מיוחד במוח מפקח על איזון, ודואג שמספר הכדוריות הנוצרות ישתווה למספר המתפרקות. אצל חולי פוליציטמיה משתבש מנגנון הבקרה, ונוצר שיעור גבוה מן המקובל של כדוריות דם אדומות בגוף.

שלושה סוגי פוליציטמיה


ראשונית -"ורה" (אמיתית), שיש בה ייצור עודף של כדוריות דם אדומות. הכדוריות עצמן תקינות לחלוטין, אולם מספרן הרב וצפיפותן גורמים לגודש העלול לגרור סיבוכים כמו: שבץ, אוטם שריר הלב, פקקת ורידים ונזק לכליות.

משנית - היא בעצם סימפטום של מחלות אחרות שבהן נוצר חוסר חמצן ברקמות. במקרה כזה כדוריות הדם, שתפקידן העיקרי קליטת חמצן והעברתו לכל חלקי הגוף, אינן נטענות דיין בחמצן, ואז מנגנון הבקרה מגביר את ייצור הכדוריות.

פסבדו-פוליציטמיה - במקרה זה אין הפרעה כלשהי במח-העצם, כי הריבוי של כדוריות הדם האדומות הנו תוצאה של מחסור בפלסמה (הנוזל שבו מרחפות כדוריות הדם).

תסמין זה כשלעצמו אינו מסוכן לבריאות, אולם יש לבדוק את הגורם לו. הוא עלול להיגרם מאורח חיים לא תקין כגון: עודף תזונה, דחק נפשי וכדומה.

ההיפגעות בפוליציטמיה ראשונית היא נדירה למדי (שכיחות של אחד לחמישים אלף תושבים), ומופיעה לרוב רק לאחר גיל 40. הטיפול נעשה ללא אשפוז ועיקרו הקזת-דם למניעת סכנה של פקקת.

לפי דברי ההמטולוג שטיפל בי (פרופ' יעקב מצנר ז"ל מ"הדסה") יש שישה קריטריונים המצביעים על אופי המחלה, האם היא ראשונית או משנית. אצלי הראו שלושה מהם על ראשונית ושלושה על משנית, כך שלא הייתה הכרעה ברורה. אבל היות והטיפול זהה, לא המשכנו להתלבט בנושא.

התסמינים המהותיים הם, כאמור, המטוקריט (שיעור כדוריות אדומות בדם) בשיעור העולה על 50% (הנורמה היא בערך 42-46%) ואחוז המוגלובין העולה על 17 גרם/אחוז.

הטיפול

הטיפול מחייב מעקב סדיר ("ספירת דם") והקזת דם כאשר שעור ההמטוקריט נעשה גבוה. אמנם יש גם אפשרות של טיפול תרופתי בתרופה בשם "הידריאה" HYDROXYUREA אבל בשל תופעות הלוואי, מטפלים בה רק במקרים שלא מגיבים להקזת-דם.

אני ממשיך בבדיקות דם בערך מדי שבועיים, והקזה כל אימת ששיעור ההמטוקריט עולה (4-3 פעמים בשנה).

אין תופעות חיצוניות המתריעות על המתרחש בגוף ויש לקיים את הבדיקות ברציפות. מי שעבר אירוע-מוחי חייב להמשיך ולקיים מעקב ובדיקה.

לפי דברי הרופא, סופי עלול לבוא בעקבות מחלת דם זו (במידה שצמיגות הדם הגבוהה לא תטופל ע"י הקזה אך לא אם תאונת דרכים או אירוע חבלני לא יפגעו בי קודם), אבל אם אצליח למשוך עוד כמה שנים או עשרות שנים באמצעות ההקזה, הרי שעברנו את תוחלת החיים הצפויה בשלום.

בעצם, לאחרונה, בשל שינויים בהרגלי החיים שלי ובתזונה - מראה רמת ההמטוקריט שלי נטייה לחזור למצב סביר.






מאמרים אחרונים

קישורים
- סימני אזהרה לאירוע מוחי
- אתה לא לבד - קב' תמיכה
- שיקום וטיפול בהידרותרפיה
- איך תמנע את השבץ?
- השפעת מתח נפשי על נגוף
- תרופות לשיפור הזיכרון
- מרכזי שיקום יחודיים

תיבת יצירת קשר
שם:
דוא"ל:
טלפון:
הודעה:



סוגי שבץ | שבץ שני | יחסי מטפל מטופל | עיסוי בריאותי | הפרעות חרדה | מערכת העצבים | עבודה מהבית | מפת האתר