הפרעות בשעון הביולוגי והפרעות שינה

השעון הביולוגי והורמון המלאטונין

בלוטת ה"אצטרובל" במוח מפרישה הורמון בשם מלאטונין. בלטינית "מלנה" פירושו שחור, כלומר מלאטונין הוא "הורמון החושך" ואכן האור מעכב את הפרשתו במוח. רמתו מתחילה לעלות עם השקיעה בשעות שש, שבע בערב ומגיעה לשיא בשעת חצות. עם הזריחה רמתו יורדת לאפס ונשארת כך משך כל שעות היום.

הורמון זה מסדיר את השעון הביולוגי, הוא מיישן וגורם למרביתנו להיות עייפים בלילה וערניים ביום. אצל תינוק שנולד הפרשה הורמונלית זו עדיין אינה קיימת ולכן אין לו סדריום, הוא ישן ואוכל גם בלילה וגם ביום. רק בגיל 3-4 חודשים מתפתחת אצלו מערכת זו, בעקבות חשיפה נכונה לאור ולחושך - השעון הביולוגי מתחיל לעבוד.

עם זאת, המערכת שונה מאדם לאדם. חלק מהאנשים הנם "אנשי לילה" ששיא ערנותם בשעת חצות וביום הם נרדמים. בדיקת אחוז המלאטונין בדמם תראה הפרשה גדולה שלו דווקא ביום. תכונה זו יכולה להיות גנטית או נרכשת.

תופעת ה"יעפת" (ג'ט- לג) מוכרת לנו היטב - כאשר לאחר טיסה למקום בו השעון המקומי שונה, לוקח לגוף כשבוע להסתגל אליו.

חשוב לדעת שלעיתים תופעת היפוך השעון הביולוגי, נגרמת כתוצאה מפגיעה מוחית או מחוסר ויטמין B12 או חומצה פולית. מחסור בויטמין או בחומצה ניתן לטיפול על ידי נטילת מלאטונין בערב וחשיפת אזור הגולגולת בבוקר לאור חזק.

טיפול זה נמשך כשבוע עד שהגוף מסתגל ומשנה את המערכת. עם זאת, במרבית המקרים, המטופל בעצמו (לרוב בני נוער או קשישים) אינו מעוניין בטיפול. נוח לו בסדר היום החדש שלו. הטיפול כמובן יעיל רק במקרה של תכונה נרכשת, אם יש לה מקור גנטי - עדיף להסתגל אליה ולהתאים את העיסוק אליה.

קיימת גם תופעה של שעון ביולוגי מוקדם, כאשר רמת ההורמון עולה כבר בשעות שלוש, ארבע אחר הצהריים. לטיפול בתופעה זו יש להתאים חשיפה לאור חזק.

הפרעות שינה ונפגעי שבץ מוחי

אנו ממליצים לתת קטע זה לקריאה להורים או לבני הזוג של אלה שעברו אירוע CVA ולקוות שיבינו ויוכלו להסתגל. זה עדיף על ניסיונות להזיז להם בכוח את השעון (לצערי, כמו בעצות אחרות שאני מביא - אצלי בבית לא הצלחתי).

נראה לי כי עלי להזים טעות ויזואלית מסוימת - כאשר אני יושב עם ראש מוטה ועיניים חצי עצומות, אין זה מצב של שינה - אלא מצב של מעין טראנס.

אני בהחלט במצב של מודעות - AWARENESS - כאשר התודעה - CONCIOUSNESS - ערה לחלוטין. עובדה, אני מסוגל לחזור בבהירות ובשלמות על אשר נאמר.

אמנם נכון היציבה מטעה, ראשי נופל קמעא, מוטה הצידה (כך על כל פנים טוענת רעייתי). לי נראה כי זו היא גם תוצאה של הפגיעה עצבית שרירי הצואר והעורף. עם זאת, כל מאמצי ופניותיי לרופאים הנוירולוגיים לא העלו מזור.

תופעה זו, כמו ריבוי הפיהוקים, עליהם עמדתי בנפרד - גורמים נזק חברתי קשה. לא הצלחתי להבהיר את מהות התופעה וסיבותיה, אף לא לרעייתי, הרואה עצמה (במידה מסוימת של צדק) נפגעת ולעתים אף נמנעת בשל כך מיציאה בצוותא לאירועים חברתיים.

מצטער, אך זה לא בשליטתי. אולי אי פעם אצליח למצוא רופא פסיכו-נוירולוג אשר יוכל לסייע או לפחות לייעץ (טיפולים פיזיותרפיים - לא הועילו). בקטעים הבאים אנסה להסביר את הסיבות כפי שהן נראות לי.

דום נשימה


תסמונת דום נשימה בשינה היא תופעה נפוצה בגיל המבוגר ושכיחה בין אלה שעברו אירוע מוחי. כנראה תוצאה מכך שמרכז הבקרה של החלק במוח השולט בנשימה - נפגע. התסמונת כוללת הפסקת נשימה תוך כדי שינה, לפרק זמן די ארוך עד שאספקת החמצן לדם פוחתת ולעומתה גדלה כמות הפחמן הדו חמצני.

תסמונת זו מתרחשת לעתים די תכופות (במקרה האישי שלי, עד 60 פעם בשעה) וכתוצאה ממנה פוחתת רגישות המוח לאנומליה זו של חוסר חמצן עד כדי יצירת דום נשימה מרכזי.

מאחר והאדם הישן אינו מרגיש בכך (לרוב הוא מתעורר וחוזר מיד לישון) צריך בן הזוג לעקוב אחר התופעה המתבטאת בנחירה מלווה בהתנשמויות כבדות ובקולות חנק.

הפסקות נשימה רבות וצפופות עלולות לגרום לכאבי ראש חזקים (תודה לאל, לא במקרה שלי), להאטת הפעילות המנטלית, לישנוניותיתר ביום ולפיהוקים (תופעות שכיחות אצלי). ספרי הרפואה מזהירים כי התמשכות התסמין ללא טיפול עלולה להביא לאי-ספיקת לב ולאי-ספיקת ריאות.

התרופה היחידה הניתנת עד כה היא מעין מסיכת חמצן בשינה. אולם מניסיוני המסכה מסורבלת ורועשת ואיננה מאפשרת להירדם (בנוסף היא לא כלולה בסל הבריאות). ההתקן C-PAP נלבש כמסכה ויוצר על ידי לחץ, מרווח בנחיריים ובכך מאפשר לכמות מוגברת של אוויר למצוא דרכה לריאות.

ההתקן מותאם במעבדת שינה מיוחדת. אני ממליץ לכל מי שעבר אירוע מוחי ולו קל וחולף, להיבדק במעבדת השינה (הבדיקה כן כלולה בסל הבריאות).

נשימה ושינה

למזלנו, קשיי נשימה בעת השינה גורמים לנחירות ובכך נותנות אפשרות לבןהזוג להפנות לרופא בזמן. נחירות אינן רק מפגע אסתטי, במקרים חריפים הן עלולות לגרור מחלות ואף להחיש התפתחות אירוע מוחי.

כדי להימנע מנחירות, עוד בטרם טיפול רפואי אצל מומחה, כדאי לשים לב לעצות הבאות:

  • לצעוד לפני השינה-  מאמץ הצעידה פותח את בית החזה, מונע ליחה ומפחית קשיי נשימה
  • להימנע מאוכל 3 שעות לפני השינה-  דבר זה מביא גם לירידה במשקל וההקפדה על המשקל חשובה
  • להפחית צריכת אלכוהול וטבק
  • לא לשכב על הגב - הסבתות היו אומרות לשכב לישון על צד שמאל ולהתעורר על צד ימין וכמו שקורה במקרים רבים - הן צודקות
  • במקרה חריף - יש אביזרי עזר כמו מסיכת נשימה
  • במקרה חמור במיוחד - טיפול תרופתי, ניתוח בעזרת לייזר או גלי רדיו.

בעת המתנה בבית החולים "הדסה" בירושלים, נתקלתי בפרסום של בית החולים האומר: "טיפול להפסקת נחירות" ומפרסם קיומו של טיפול פשוט ובטוח להפסקת נחירות. משך הטיפול כעשרים דקות, ללא אשפוז והוא מביא לשיפור משמעותי ביותר.

ניתן לפנות בימי שני בין השעות 08.30-18.30 למרפאות א.א.ג. הדסה עין-כרם, קומה 2 בטלפון 02-6776800 (אני התקשתי בקבלת תשובה טלפונית). אין כל רמז למהות הטיפול ולמחירו, אני מניח שמדובר בניתוח לייזר.




מאמרים אחרונים

קישורים
- אזהרה! סימנים מקדימים לשבץ
- חש בסחרחורת? זהו סימן חשוב
- האם אתה בסטרס? בחן את עצמך
- טיפול מיידי בנפגעי שבץ מוחי
- שיקום נפגעי שבץ מוחי
- מרכזי שיקום ייחודיים
- השפעת המתח על הגוף

תיבת יצירת קשר
שם:
דוא"ל:
טלפון:
הודעה:



סוגי שבץ מוחי | מקרי שבץ | אבחון שבץ מוחי | מערכת העצבים | רפואה משלימה | חרדה | המוח המתבגר | מפת האתר